<h1>תשובות חכמי צרפת ולותיר סימן ה'</h1>
<h2>דף לח:</h2>
הפת פורני של גוים שזרק ישראל עצים לתוכן אפאו גוי מותר דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן בין שהניח גוי והיפך ישראל (כלומר הלכך) [כו' הלכתא] האי ריפת' דשגר גוי ואפא ישראל אי נמי שגר גוי ואפה גוי ואתא ישראל וחתי חתויי בגחלים שפיר דמי ואם נפש אדם לומר משום געולי' שמחמין במיחם שלהם לצורך לישה יש לומר אפילו הכי מותר לפי שדרכן של נחתומין מיחדין מיחם שלהם לצורך לישה במקום שעושין פת נקיה ועוד הואיל ואין הנחתומין מרתיחין המים של צורך לישה אין כאן גיעולי גוים לפי שאין המיחם פולט אלא על ידי רתיחה כדאמר כשם שבלעו בנצוצות כך פלטו בנצוצות.
<h2>דף סז:</h2>
תשובות מר' יצחק בר' יהודה זצ"ל. ששאלתם בנותן טעם לפגם הכי חזינן. נותן טעם לפגם מותר דתנ' במס' ע"ז [ס"ה ע"ב] יין נסך שנפל על גבי ענבים וכו' ומעשה בביתוס בן זונין וכו' ומקשה מעשה לסתור ומתרצינן חסורי מחסרא והכי קתני בנותן טעם לפגם מותר ומעשה נמי בביתוס ב' זונין שהביא גרוגרת בספינ' ונשברה חבית של יין נסך ע"ג ובא מעשה לפני חכמים והתירו דיין ע"ג גרוגרת נותן טעם לפגם הוא זה הכלל כל שאין בהנאתו בנותן טעם מותר כגון חומץ שנפל על גבי גריסין דהוי נ"ט לפגם [ס"ז ע"א] ואמר ר' יהודה אמ' שמואל הכי הלכתא ואמר ר' יהוד' אמ' שמואל לא שנו אלא ברותחין וכן כי אתא רבין אמ' ר' יוחנן לא שנו [שם ע"ב] ואמר ר' הונא מדברי כולם נלמוד נותן טעם לפגם מותר ואע"ג דפליגי ר' מאיר ור' שמעון הלכה כר' שמעון ור' שמעון קאמר נ"ט לפגם מותר דקאמר לא אסרה אלא קדירה בת יומה דלא פגמ' ואמ' רבא הלכת' נותן טעם לפגם מותר ועוד אשכחן דר' עקיבה נמי סביר' ליה [פסחים מ"ד ע"ב] נותן טעם לפגם כדאמרינן הוא ורבנן נמי לא פליגי עליה אלא בגיעולי גוים. אבל בנ"ט לפגם מודו ליה דמותר ושלש מחלוקת בדבר ר' מאיר סבר נותן טעם לפגם אסור וכ"ש גיעולי גוים דקאמר' אפי' קדירה בת יומ' אי איפשר דלא פגמ' פורת' ואפי' הכי אסר רחמנא ר' עקיב' ור' שמעון סברי געולי גוים מותרים דלא אסרה תורה אלא בקדירה בת יומא דלאו נותן טעם לפגם הוא וכ"ש דנ"ט לפגם בעלמא דמותר ורבנן דפליגי עליה דר' עקיב' סברי געולי גוים אסורי' ונותן טעם לפגם בעלמא דמותר דקאמר' משרת ליתן טעם כעקר ומכאן אתה דן כל איסורי' שבתורה ולא ילפי מגעולי נכרים דהאי דכתיב [במדבר ל"א] כל דבר אשר יבא באש וכו' חדוש הוא דהא בעלמא כל נותן טעם לפגם מותר דגמרינן מנבלה והכא בגעולי גוים אסור דאפי' קדירה בת יומ' [אי אפשר] דלא פגמ' פורתא ואפילו ר' עקיבא ור' שמעון דשרו בגעולי גוים לא שרו אלא בדיעבד אבל לכתחילה אסור והלכה כר' עקיבה מחברו ולא מחבריו לפיכך אין כח להתיר בגעולי גוים ואפי' לדבריהם דר' עקיבה ור' שמעון הואיל וכבר נהגו בהן ישראל איסור ואי אתה רשאי להתירן בפניהם הלכך בנותן טעם לפגם אמרינן דיעבד אין לכתחילה לא אבל בגעולי גוים אפי' בדיעבד אסור ואפי' לר' עקיבה ור' שמעון הואיל וכבר נהגו העם בהן איסור וכ"ש לרבנן דפליגי עלי' דר' עקיב'.
